האדריכל לה קורבוזייה הגדיר את הבית כמכונת מגורים ושינה את המרקם העירוני עם בנייני השיכון העצומים שלו. מבנה הבטון שבנה במרסיי נחשב היום לאתר תיירות מבוקש.
המבנה הושלם בשנת 1952 ובו רואים איך ישם לה קורבוזיה את רעיונותיו ב 337 דירות עם כמה גדלים החל מדירת סטודיו ועד לדירת משפחה. במבנה בן 17 הקומות שטחים משותפים הכוללים מרכז קניות עם בית קפה ומאפיה וחללי משרדים, וגן ילדים על גג הבניין .
הבניין הוכרז כמבנה לשימור שאליו מגיעים תיירים רבים לסיור בדירות לדוגמה ובשטחים הציבוריים מאוכלס בעיקר על ידי מעמד הביניים כולל אנשי אקדמיה רבים.
אני מקווה כי המהפכה התפיסתית של שנות החמישים תעבור ריענון ותציע היום בית בעיר הגדולה כמפעל מגורים.
מפעל מכיוון שבדירה מתבצעים תהליכים של זוגיות, משפחתיות, חיי חברה, ותחביבים שונים.
מפעל המגורים מספק שירותים:
- מקום שינה נוח במרכז העיר הגדולה
- מקום אכילה ובישול
- מקום כביסה
- מקום אירוח בדירה, בשטחים הציבוריים במבנה או בגינה הסמוכה למבנה
- מקום אחסון המאפשר לאחסן באופן יעיל בשטח מינימלי את החפצים של הדיירים
כמו כל מפעל יעיל התכנון צריך להיות בהתאם לתהליך העבודה עם מרחקי תנועה מינימלים וניצולת שטח מירבית.
זה אומר שהשטח נטו של הדירה מתקרב לשטח ברוטו, (מעט מעברים) תוך שימוש בריהוט וציוד חוסך שטח המקובל בדירות קטנות. כמו במפעל הדירה צריכה להשתנות בהתאם לצרכים השונים של הדיירים.
ניתן לקרוא על נושא קידום התנועה לדירות קטנות בישראל בבלוג של מינימקס מהנדסים.
התנועה לקידום דיור בדירות קטנות
http://minimax52.blogspot.co.il/2013/07/blog-post_28.html
אני רוצה להציע מודל חדש של שיכון עירוני עבור אנשים צעירים או מבוגרים ממעמד הביניים הרוצים לגור בעיר הגדולה בעלויות השכרה נמוכות.
הדירות יהיו קטנות ופונקציונליות ומי שיממן אותה היא העיר שתרצה לקלוט בתוכה את אנשי מעמד הביניים. בדיוק כמו שעשתה עיריית ניו יורק בשנת 2012 שהקצתה מבנה בבעלותה לצורך זה והכריזה על תחרות לתכנון ועיצוב הדירות הקטנות להשכרה במבנה.
ירושלים או חיפה המשווקות את עצמן כערים מתאימות לסטודנטים וצעירים יכולות להרים פרויקט כזה באחד מהמגרשים בבעלות העירייה. (בתל אביב זה לא יקרה בחמש השנים הקרובות כי ראש העיר מקדם דירות פאר לעשירים).
בניית מבנה כזה אינה משימה קלה. בצרפת בעיר מרסיי מנסה העירייה למשוך אוכלוסיה חדשה לעיר. הנמל משוקם ונבנה בו מבנה שתוכנן ע"י האדריכל האנגלי הידוע נורמן פוסטר שבן המבנים המפורסמים שתכנן נמנים:
- התכנון מחדש של החצר הגדולה של המוזיאון הבריטי (1999)
- גשר המילניום בלונדון (1999)
- כיפת הזכוכית של הרייכסטאג בברלין (1999)
- בית העירייה של לונדון (2000)
- מגדל סוויס רה המכונה גם "המלפפון החמוץ" לונדון (2003)
המבנה יהיה בוודאי מוצלח מאוד, אך לא יספק דירות להשכרה למעמד הביניים.
בארץ רק עיר גדולה עם שטחי אדמה ומבנים בבעלותה יכולה לממן בניית מבנה עם אדריכל מפורסם ומוכשר כמו פוסטר.
דוגמה יפה שפורסמה בגלובס של שימוש במסילות וטכניקות של מחסנים בדירה קטנה עם ניצול שטח יעיל
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000895396
מהנדס ראשי במשרד מינימקס מהנדסים העוסק בניהול פרויקטים ותכנון פונקציונלי ואדריכלי של: משרדים ושטחי היי טק, אולמות וקוי ייצור, מעבדות, מחסנים, חדרי מחשב, מוקדי שירות, אולמות תצוגה, מוסכים ומגרשי חניה. המשרד יודע ללוות את לקוחותיו החל משלב הגדרת הצרכים למבנה ועד לסיום כל התהליך בשלב אכלוס השטח החדש.
